תוכן

ז) והנה עתיק יומין, מתלבש באלו החג"ת, ואלו החג"ת נשארים מגולים. וג' תחתונות שהם נה"י שבו, הם מתלבשים תוך פרצופי או"א. והנה גם אבא דבריאה, אין בו פרצוף שלם, כי גם הוא פרצוף של ו"ק, חג"ת נה"י, כדמיון אריך אנפין, והטעם הוא, כי גם בעולם האצילות, בבחי' הזווג הב' שיש לאו"א, כבר ביארנו, שאז אימא היתה רובצת על הבנים, בפרצוף שלם, הנקרא תבונה. ואמנם אבא, היה מרכין ומשפיל ראשו למטה, כדי להזדווג עמה. ונמצא, כי אור ג"ר דאבא, לא נזדווגו עם התבונה, אלא ע"י הרכנת הראש. ולכן כאשר האור הנשפע מן הזווג ההוא יורד אל הבריאה כנז"ל, לא נזכר שם בחי' הראש של אבא, רק בחי' ו"ק בלבד.